מהי טרום סוכרת?

מדובר במצב שבו רמות הסוכר גבוהות מהטווח התקין, אך הן עדיין לא נמצאות בטווח המוגדר כמחלת הסוכרת. אנשים המאובחנים בטרום סוכרת נמצאים בסיכון גבוה לסוכרת סוג 2 ולמחלות לב וכלי דם. מעריכים כי בישראל חיים היום כ-400 אלף אנשים הנמצאים בסיכון גבוה לסוכרת.

איך מזהים טרום סוכרת?

חשוב לדעת כי אנשים טרום-סוכרתיים לא סובלים מתסמינים. ניתן לזהות מצב זה באמצעות בדיקות דם (הבודקות את ערכי הגלוקוז בדם). לרוב, אם התקבל ממצא חריג תתבצע בדיקה נוספת כדי לאשר את הממצאים. מאחר שטרום-סוכרת אינה גורמת לתסמינים, חשוב להכיר את גורמי הסיכון. לאנשים הנמצאים בקבוצת סיכון לטרום-סוכרת לרוב מומלץ לבצע בדיקה כל כשלוש שנים.

קבוצות סיכון

גורם הסיכון העיקרי הוא עודף משקל, לכן לרוב אדם ייחשב בסיכון כאשר ה-BMI שלו למעלה מ-25. כמו כן, גורמי הסיכון הבאים תורמים גם כן לסיכון לפתח טרום סוכרת:

• רקע משפחתי – קרוב משפחה מדרגה ראשונה שחלה/חולה בסוכרת מסוג 2.
• גיל – אנשים בני 45 ומעלה.
• היסטוריה רפואית – של מחלות לב וכלי דם או סוכרת היריון.
• מוצא אתני – אנשים המשתייכים לאוכלוסייה הערבית או אתיופית.
• לחץ דם גבוה.
• היפרליפידמיה – עודף שומנים בדם.
• תסמונת השחלה הפוליציסטית.
• כבד שומני.
• עישון.
• אורח חיים יושבני – אנשים לא פעילים שמבלים את רוב שעות היום בישיבה.

אובחנתי בטרום סוכרת – מה עכשיו?

חשוב שתדעו כי ניתן למנוע התדרדרות של המצב לכדי מחלת הסוכרת. ניתן לעשות באמצעות שינוי אורח החיים, לרבות ירידה במשקל, שינויים תזונתיים וביצוע פעילות גופנית סדירה. אם אתם עונים על הקריטריונים של ניתוח בריאטרי, כדאי לדעת כי זו אופציה נוספת שמסייעת לא רק בירידה במשקל, אלא גם במניעת תחלואה נלווית, לרבות סוכרת מסוג 2. יתרה מזאת, מחקרים מצביעים על כך שגם בקרב חולי סוכרת ניתוח בריאטרי סייע בשיפור מצב המחלה ואף לעתים העלים אותה לחלוטין.

הקריטריונים לניתוח בריאטרי הם:

• אנשים עם BMI 35 וסובלים מתחלואה נלווית: כבד שומני, יתר לחץ דם, סוכרת, דום נשימה בשינה ועוד.
• אנשים עם BMI 40 ומעלה.

זכרו כי יש לעבור ועדה בריאטרית שתבדוק את התאמתכם לניתוח. רק לאחר אישור הוועדה הבריאטרית, ניתן להתקדם לייעוץ אצל רופא מנתח ובחירת סוג הניתוח.

לפרטים נוספים וקביעת פגישת ייעוץ עם פרופ' דוד חזן, מומחה לכירורגיה בריאטרית – התקשרו למספר הטלפון בראש העמוד ונשמח לתאם לכם תור בהקדם.

הפוסט טרום סוכרת: האם ניתן למנוע סוכרת?  הופיע לראשונה ב-פרופ' דוד חזן.

חשיבותם של ניתוחים בריאטריים להפחתת תחלואה

כידוע, ההשפעה המיידית של ניתוח בריאטרי היא ירידה משמעותית במשקל, אך ההשפעות הבריאותיות ארוכות-הטווח הן לא פחות משמעותיות. מחקרים שנעשו בעשורים האחרונים מצביעים על השפעה ניכרת של הניתוחים הבריאטריים השונים על מחלות נלוות להשמנה. הממצאים מוכיחים כי ניתוח בריאטרי יכול בין היתר להפחית שימוש בתרופות, לתרום לאיזון רמות כולסטרול ושומנים בדם, להפחית תסמינים של מחלות, להוריד רמות שומן בכבד אצל הסובלים מכבד שומני – ואף להעלים מחלות כמו סוכרת מסוג 2 ותסמונת השחלה הפוליציסטית. כמו כן, ניתוח בריאטרי יכול לסייע בהפחתת הסיכון לסוגי סרטן מסוימים, בשיפור מצבם של הסובלים מתסמונת דום נשימה בשינה ואף גם יכול לסייע לנשים הסובלות מבעיות פוריות.

ניתוחים בריאטריים נפוצים

הניתוחים הבריאטריים השכיחים ביותר היום הם:

• מעקף קיבה מלא – במהלכו מחלקים את הקיבה ויוצרים מעין כיס קיבה קטן, שמתחבר ללולאת מעי דק. ניתוח זה מוביל לרוב להשלה של כ-70% מהמשקל העודף.
• מיני מעקף קיבה – במהלכו יוצרים כיס קיבה המתחבר ללולאת מעי דק ללא כריתה של הקיבה או המעי. ניתוח זה לרוב מוביל לירידה של כ-80% מהמשקל העודף.
• שרוול קיבה – בניתוח זה יוצרים מעין קיבה חדשה בצורת צינור, שהיא למעשה המשך של הוושט. נפח הקיבה החדשה הוא כ-20% מנפח הקיבה המקורית. ניתוח זה לרוב מוביל לירידה של כ-60-70% מהמשקל העודף.

כיצד הניתוחים מתבצעים?

כל הניתוחים הבריאטריים שצוינו לעיל מבוצעים בהרדמה מלאה ובגישה לפרוסקופית או רובוטית, שתיהן גישות זעיר-פולשניות, שאינן כרוכות בפתיחה מלאה של הבטן.

מעוניינים במידע נוסף? לקביעת פגישת ייעוץ עם פרופ׳ חזן, מומחה בכירורגיה בריאטרית, לפרוסקופית ורובוטית – התקשרו למספר הטלפון בראש העמוד.

הפוסט ניתוחים בריאטריים: כיצד הם משפיעים על הבריאות? הופיע לראשונה ב-פרופ' דוד חזן.

מתי יש צורך בהליך?

כריתת מעי גס (חלקית או מלאה) נדרשת במקרים של גידול ממאיר במעי הגס (סרטן המעי הגס), וכן בעקבות מחלות מעי דלקתיות, כמו קרוהן, קוליטיס כיבית ודיברטיקוליטיס (מחלת סעיפים). כמו כן, ניתוח זה עשוי להידרש גם במקרים של חסימת מעיים, דימום וחסימה של אספקת הדם למעי (איסכמיה).

הכנה לקראת כריתת מעי גס

חשוב לדעת כי את כל ההנחיות לקראת הניתוח תקבלו מהצוות הרפואי. במרבית המקרים, מטופלים לקראת כריתה של המעי הגס מתבקשים:

• לעבור סדרת בדיקות: בדיקת דם, בדיקות דימות וקולונוסקופיה.
• להיות בצום.
• לרוקן את המעיים (יינתנו תרופות משלשלות).
• לאכול תפריט מותאם בימים שלפני הניתוח.

כיצד הניתוח מתבצע?

ישנן שלוש גישות ניתוחיות עיקריות לביצוע כריתת מעי גס:

1. הגישה הלפרוסקופית – גישה זעיר-פולשנית הנעשית באמצעות מספר חתכים זעירים (עד 1 ס״מ בלבד) וכלים ייעודיים לכריתת המעי וחיבורו מחדש.
2. הגישה הרובוטית – השיטה החדשנית ביותר שמשמשת בעיקר לניתוחים מורכבים יותר. גם טכניקה זו נעשית בגישה זעיר-פולשנית. המערכת הרובוטית מאפשרת ראייה תלת-ממדית התורמת לדיוק מרבי במהלך הפעולה.
3. הגישה הפתוחה – במהלכה מבוצע חתך ארוך בדופן הבטן, דרכו מתבצעת הכריתה. זוהי השיטה הוותיקה ביותר, אך היא כרוכה בחתך גדול יותר וסיכוי גבוה יותר לזיהומים.

חשוב להדגיש כי הגישות הזעיר-פולשניות לרוב מאפשרות התאוששות מהירה יותר ובעלות סיכון נמוך יותר לסיבוכים בהשוואה לגישה הפתוחה. לצד זאת, ישנם מקרים בהם הגישה הפתוחה היא המומלצת ביותר. ההחלטה על הגישה הניתוחית תתבצע על ידי הרופא המנתח, בהתאם למצבכם הרפואי.

תופעות לוואי אפשריות לכריתת מעי גס

כאמור, הסיכון לסיבוכים ותופעות לוואי משתנה בעיקר בהתאם לגישה הניתוחית. באופן כללי, ניתן להגיד כי תופעות לוואי וסיבוכים נחשבים נדירים בהליך זה. אך כמו בכל הליך כירורגי, ישנו סיכון מסוים לתופעות לוואי, כמו פגיעה בשלפוחית השתן, הפרעות בחיבור בין קצוות המעי (למשל זליגה של תוכן המעי לחלל הבטן), פגיעה בתפקוד המיני, סיבוכים נשימתיים ועוד. נזכיר כי הגישות המתקדמות הקיימות היום (לפרוסקופית ורובוטית) מפחיתות באופן משמעותי את הסיכון לסיבוכים וזיהומים לאחר הניתוח, ויתרונות הניתוח לרוב עולים על הסיכונים.

פרופ׳ דוד חזן הוא מומחה בכירורגיה לפרוסקופית, רובוטית ובריאטרית. למידע נוסף על ניתוח כריתת מעי גס וקביעת פגישת ייעוץ אצל פרופ׳ חזן – התקשרו למספר הטלפון בראש העמוד.

הפוסט כריתת מעי גס: מה חשוב לדעת על ההליך?  הופיע לראשונה ב-פרופ' דוד חזן.

הקשר שבין כאבי מפרקים להשמנת יתר

הסחוס המפרקי הוא רקמת חיבור המסייעת לבלום זעזועים במפרק וחשובה ליכולת התנועה שלנו, במיוחד במפרקי הברך והירך. דלקת מפרקים ניוונית היא למעשה מצב של שחיקת סחוס, שאינו מצליח להתחדש ונהרס באופן הדרגתי. השחיקה היא זו שמובילה להופעת הכאבים במפרקים ולפגיעה ביכולת התפקוד. משקל הגוף מהווה פקטור משמעותי בשחיקת סחוס בעיקר במפרקים כמו הברכיים, שנושאים את משקל הגוף שלנו בכל עת. כאשר אנו נמצאים במשקל עודף, ישנו עומס רב יותר על הברכיים וזה מוביל להחמרת השחיקה הסחוסית עוד יותר. לכן ירידה במשקל יכולה להפחית את העומס על הסחוס המפרקי ובכך להפחית גם את הכאבים.

כך ניתוח בריאטרי מפחית כאבי מפרקים

אם אתם סובלים מהשמנת יתר ומכאבים במפרקים – חשוב שתדעו כי ניתוח בריאטרי עשוי להיות פתרון יעיל עבורכם, הן לירידה במשקל והן להפחתת הכאבים. מחקרים שנעשו בקרב אנשים שעברו ניתוח בריאטרי, מצאו כי כ-75% מהם חוו שיפור ניכר בכאבים בברכיים ובירך. כמו כן, מנותחים שסבלו גם מדלקת מפרקים ניוונית דיווחו על שיפור בטווח התנועה וביציבות המפרקים. נוסף על כך, ניתוח בריאטרי תורם ליכולת לבצע פעילות גופנית באופן שגרתי, שיכולה לתרום רבות למניעת שחיקת סחוס ולשמירה על מפרקים בריאים. לצד זאת, חשוב להדגיש כי כל מקרה לגופו ותוצאות הניתוח משתנות ממטופל למטופל, בהתאם לרקע רפואי, גיל ונתונים נוספים.

פרופ׳ דוד חזן הוא מומחה בכירורגיה בריאטרית, לפרוסקופית ורובוטית, המבצע בהצלחה רבה מזה שנים ניתוחים בריאטריים שונים. למידע נוסף ותיאום פגישת ייעוץ – התקשרו למספר הטלפון בראש העמוד.

הפוסט כאבי מפרקים והשמנת יתר: איך מטפלים? הופיע לראשונה ב-פרופ' דוד חזן.

כידוע, השמנת יתר יכולה לפגוע בבריאות שלנו בדרכים שונות, אחת מהן היא באמצעות שיבוש הרכב השומנים בדם. השמנה עלולה במקרים רבים להוביל למצב המכונה ״היפרליפידמיה״ – עודף שומנים בדם. היפרליפידמיה יכולה להתבטא בכמה דרכים שונות: כולסטרול גבוה, ריבוי שומנים (טריגליצרידים) בדם וכולסטרול ״טוב״ נמוך (HDL).

מהם התסמינים של כולסטרול גבוה?

אחת הסיבות שעודף כולסטרול בדם הוא כל כך מסוכן, טמונה בעובדה שלרוב אין לו תסמינים. לכן אנשים רבים למעשה חיים עם כולסטרול גבוה בדם, ונמצאים בסיכון למחלות לב וכלי דם – מבלי לדעת זאת כלל. חשוב לזכור כי חוסר מודעות למצב זה יכולה להוביל להחמרה לכדי מחלות שונות ומצבים מסכני חיים, ביניהם לחץ דם גבוה, טרשת עורקים, התקף לב, שבץ מוחי ועוד.

מה גורם למצב של כולסטרול גבוה?

ישנם גורמים שונים, תורשתיים וסביבתיים, שיכולים להשפיע על עודף שומנים בדם ולמצב של יתר כולסטרול בפרט. אחד הגורמים המשמעותיים הוא משקל הגוף שלנו. אנשים הנמצאים בעודף משקל הם בסיכון גבוה לעודף שומנים בדם, לכן שינויים באורח החיים וירידה במשקל מהווים צעדים חשובים למניעת יתר כולסטרול ומחלות לב וכלי דם. יתרה מזאת, גם אם אתם כבר סובלים מכולסטרול גבוה, ירידה במשקל יכולה לסייע רבות באיזון רמת השומנים בדם.

איך ניתן לטפל בעודף כולסטרול בדם?

במרבית המקרים הטיפול המומלץ ישלב שינויים באורח החיים (תזונה ופעילות גופנית) וטיפול תרופתי. חשוב להתייעץ ברופא לצורך התאמת טיפול, שכן סוג הטיפול ישתנה לפי רקע רפואי, גיל ומאפיינים רפואיים נוספים של המטופל. שינוי תזונתי, הכולל הפחתה במזון רווי בשומן וצריכה מוגברת של ירקות, יכול לסייע רבות כל עוד מתמידים בו. לצד זאת, לעתים שינויים באורח החיים לא יספיקו ויהיה צורך גם בטיפולים נוספים.

כיצד ניתוח בריאטרי משפיע על עודף שומנים בדם?

כידוע, ישנו קשר ישיר בין השמנה לעודף שומנים בדם וליתר כולסטרול. לכן, לא מן הנמנע כי ירידה במשקל יכולה לסייע רבות באיזון רמות השומנים בדם, וכאן למעשה נכנס לתמונה הניתוח הבריאטרי. מחקרים מצאו כי אנשים שעברו ניתוח בריאטרי שיפרו את מאזן השומנים בדם, וניתוח בריאטרי היום נחשב אף לטיפול יעיל בכולסטרול גבוה אצל אנשים המתאימים לביצוע הניתוח.

מעוניינים במידע נוסף אודות ניתוח בריאטרי? לקביעת פגישת ייעוץ עם פרופ׳ חזן, מומחה בכירורגיה בריאטרית, לפרוסקופית ורובוטית – התקשרו למספר הטלפון בראש העמוד.

הפוסט הקשר בין כולסטרול גבוה לניתוח בריאטרי הופיע לראשונה ב-פרופ' דוד חזן.

מתי יהיה צורך בניתוח כריתת כיס מרה?

אבנים בכיס המרה לרוב לא יגרמו לתסמינים כלשהם, ולכן לא יצריכו טיפול ניתוחי. אבל אצל חלק מן המטופלים, האבנים בכיס המרה יובילו לבעיה רפואית שאכן תצריך מאיתנו לפנות לפתרון ניתוחי.

אלו הבעיות שיובילו לצורך בכריתת כיס המרה:

• דלקת בכיס המרה – הנגרמת בעקבות אבן החוסמת את מוצא כיס המרה. הכיס לא מצליח להתנקז ומצטברים בו חיידקים המובילים לדלקת.
• צהבת חסימתית (חסימה של דרכי המרה) – מצב זה מתפתח בשל נדידה של אבן או מספר אבנים מכיס המרה לתוך דרכי המרה, הגורמת לחסימה של מעבר המרה למעי הדק.
• דלקת בלבלב – כתוצאה מאבנים זעירות שנודדות מכיס המרה לצינור המרה, וגורמות לחסימה זמנית של צינור הלבלב הראשי.
• עווית המרירה – חסימה של מוצא כיס המרה על ידי אבן.

כיצד מתבצע ההליך?

השיטה המקובלת היום לכריתת כיס המרה היא בגישה זעיר-פולשנית (לפרוסקופית). במהלך הניתוח נעשים מספר חתכים זעירים, דרכם מחדיר הרופא המנתח ציוד אופטי, המאפשר להתבונן בתוך חלל הבטן וציוד כירורגי, באמצעותו הוא כורת את כיס המרה. סיכויי ההצלחה של ניתוח זה עומדים על כ-95%. חזרה לשגרת פעילות לרוב מתאפשרת כשבוע עד עשרה ימים מהניתוח.

האם אפשר לחיות בלי כיס המרה?

בהחלט ניתן לחיות ללא כיס המרה, משום שנוזל המרה מופרש ישירות מהכבד למעיים – ובכך תהליך העיכול למעשה לא נפגע כלל לאחר כריתתו.

פרופ׳ דוד חזן הוא מומחה בכירורגיה לפרוסקופית, רובוטית ובריאטרית, ובעל ניסיון רב בביצוע ניתוחי כריתת כיס מרה. למידע נוסף על ההליך ותיאום פגישת ייעוץ אצל פרופ׳ חזן – התקשרו למספר הטלפון בתחתית העמוד.

הפוסט כריתת כיס מרה: מה חשוב לדעת על ההליך?  הופיע לראשונה ב-פרופ' דוד חזן.

מהו כבד שומני?

מחלת הכבד השומני מוגדרת כמצב של הצטברות שומן בכבד. אם רקמת השומן בכבד מהווה למעלה מ-5% מכלל משקלו, אז המצב יוגדר ככבד שומני. הצטברות השומן עלולה להוביל לדלקת בכבד או להתפתחות של רקמה צלקתית עד לכדי מצב של שחמת הכבד – כאשר רקמה בריאה מוחלפת ברקמה צלקתית שאינה מתפקדת ולפיכך תפקוד הכבד נפגע ברמה מסכנת חיים. עם הזמן, אנשים הלוקים במחלת הכבד השומני עלולים לפתח מחלת כבד סופנית ולהזדקק להשתלת כבד.

גורמי סיכון למחלת הכבד השומני

גורמי הסיכון העיקריים הם:

• השמנת יתר.
• סוכרת.
• יתר לחץ דם.
• יתר שומנים בדם (היפרליפידמיה).

גם אנשים שלא סובלים מהשמנה יכולים ללקות בכבד שומני, אך הסיכוי לכך נמוך יותר בהשוואה לאנשים בקבוצות הסיכון לעיל.

הקשר בין השמנת יתר לכבד שומני

ישנם כמה גורמים עיקריים שעומדים מאחורי הקשר שבין השמנת יתר לסיכון הגבוה לכבד שומני. אחד מהם הוא שומן בטני, שמפריש הורמונים המשפיעים על המטבוליזם של שומן וסוכר, ומובילים לרמות גבוהות של שומנים בדם – וכתוצאה מכך לעלייה בשומן גם בכבד. גורם נוסף הוא רמה גבוהה של סוכרים ושומנים בדם המובילים לתנגודת לאינסולין, האופיינית לאנשים הסובלים מהשמנה. התנגודת לאינסולין מובילה לעלייה בסוכר בדם, שלבסוף מגיע לכבד והופך שם לשומן.

הטיפול

עיקר הטיפול במחלת הכבד השומני מתמקד בשינוי אורח חיים, בדגש על ירידה במשקל. אצל אנשים שירידה במשקל באמצעות תזונה ופעילות גופנית אינה מספקת, מומלץ לשקול ניתוח בריאטרי. מחקרים מצאו כי ניתוח בריאטרי מביא לשיפור ניכר במחלת הכבד השומני ולירידה ממוצעת של כ-66% ברמת השומן בכבד. לצד זאת, חשוב לזכור כי כל מקרה לגופו. יש לעבור אבחון וכן ועדה בריאטרית כדי לוודא שאכן אתם מתאימים לניתוח בריאטרי.

מעוניינים במידע נוסף אודות כבד שומני וניתוח בריאטרי? לקביעת פגישת ייעוץ עם פרופ׳ חזן, מומחה בכירורגיה בריאטרית, לפרוסקופית ורובוטית – התקשרו למספר הטלפון בראש העמוד.

הפוסט כבד שומני: איך המחלה קשורה להשמנת יתר וכיצד מטפלים?  הופיע לראשונה ב-פרופ' דוד חזן.

כיצד מגדירים השמנת יתר?

ההגדרה של השמנה היא עודף שומן בגוף ונהוג לאבחן אותה באמצעות מדד BMI (מסת גוף). BMI של 20-25 מוגדר כעודף משקל, ו-BMI של 30 ומעלה מוגדר השמנת-יתר. מובן שעודף משקל קל אינו בהכרח מהווה סיכון בריאותי, אלא בעיקר כאשר מדובר בהשמנה חולנית, כזו המלווה בסיכון מוגבר לתחלואה נלווית.

השמנת יתר ותחלואה נלווית

אחת הסיבות שהשמנה הוגדרה כמגפה עולמית, היא בשל העובדה שאנשים הסובלים מהשמנה נמצאים בסיכון מוגבר למחלות נלוות, חלקן אף עשויות להוות סכנת חיים. ידוע כי רקמת השומן העודפת מפרישה חומרים, המובילים למצבים דלקתיים ותורמים להתפתחותן של מחלות מטבוליות, לרבות סוכרת מסוג 2, לחץ דם גבוה, כולסטרול גבוה, ומחלות לב וכלי דם. כמו כן, השמנה גם נחשבת גורם סיכון לכבד שומני, שחמת הכבד, מחלות מפרקים והפרעות הורמונליות (שעשויות גם להוביל לבעיות פוריות). מעבר לכך, מחקרים שנעשו בשנים האחרונות מצאו כי השמנה מעלה את הסיכון ל-13 סוגים של סרטן, ביניהם סרטן השד, הרחם והלבלב.

השמנת יתר וניתוח בריאטרי

ניתוחים בריאטריים הם פתרון אפקטיבי עבור אנשים הסובלים מהשמנה עם תחלואה נלווית. לרוב, במקרים אלו שינוי אורח חיים בלבד אינו מסייע בשיפור המצב, ולכן הליך כירורגי יכול לסייע רבות. לצד זאת, ניתוח בריאטרי אינו מתאים לכל אחד ולכן ההתאמה נבדקת באמצעות ועדה בריאטרית שבוחנת קריטריונים שונים. חשוב להדגיש כי ניתוח בריאטרי מהווה טיפול יעיל לאנשים עם השמנת-יתר חולנית לא רק כי הוא מסייע בירידה במשקל. הניתוח גם במקרים רבים מביא להפחתת התסמינים של מחלות נלוות ולעתים אף מוביל להחלמה מלאה מהן.

פרופ׳ דוד חזן הוא מומחה בכירורגיה בריאטרית, לפרוסקופית ורובוטית, בעל ניסיון רב בביצוע ניתוחי מעקף קיבה, מיני מעקף קיבה ושרוול קיבה. למידע נוסף ותיאום פגישת ייעוץ – התקשרו למספר בראש העמוד.

הפוסט השמנת יתר: למה חשוב לטפל בה?  הופיע לראשונה ב-פרופ' דוד חזן.

מהו לחץ דם? 

הלב מתפקד כמשאבה שתפקידה להזרים דם בכלי הדם לעבר רקמות הגוף. כאשר הלב מתכווץ, נוצר לחץ שמזרים את הדם בכלי הדם. לחץ דם נמדד בשני ערכים: לחץ דם סיסטולי (גבוה יותר, כאשר הלב מתכווץ) ולחץ דם דיאסטולי (נמוך יותר, כאשר הלב רפוי). הערכים התקינים הם 120/80 – כלומר לחץ סיסטולי של 120 ולחץ דיאסטולי של 80. 

מה מוגדר יתר לחץ דם ומדוע זה מסוכן? 

ערכים הנמצאים מעל 140/90 נחשבים לחץ דם גבוה. אנשים הסובלים מיתר לחץ דם נמצאים בסיכון גבוה ללקות במחלות לב וכלי דם, ביניהם אירוע מוחי, שבץ והתקף לב. לחץ דם גבוה נחשב מסוכן לא רק כי הוא עלול לגרום למחלות מסכנות חיים, אלא גם כי הוא לרוב מופיע ללא תסמינים קליניים כלל – ולכן הוא מכונה ״הרוצח השקט״. אם לא מודדים את לחץ הדם, לא ניתן לדעת שישנה בעיה.  

לחץ דם גבוה והשמנת יתר 

אמנם הגורמים ליתר לחץ דם לא ידועים במלואם, אך ידועים גורמים מסוימים שתורמים משמעותית ללחץ דם גבוה. בין הגורמים הללו נמנים גם עודף משקל, תזונה לקויה והיעדר פעילות גופנית. למעשה, הקשר שבין יתר לחץ דם להשמנה יכול להתבטא בדרכים שונות, שכולן קשורות לתחלואה הנלווית להשמנת-יתר. השמנת יתר מעלה את הסיכון לדום נשימה בשינה, תסמונת המהווה גורם סיכון ללחץ דם גבוה. מחלה נוספת שמקשרת בין לחץ דם להשמנה היא סוכרת סוג 2. השמנה מגדילה את הסיכון לסוכרת מסוג 2, מחלה שבעצמה גם כן מעלה את הסיכון לעלייה בלחץ הדם. כמו כן, מרקמות השומן העודפות עשויים להשתחרר חומרים מעוררי דלקת, שעלולה להוביל לפגיעה בכלי הדם וכתוצאה מכך ליתר לחץ דם.  

כיצד ניתוח בריאטרי יכול לעזור? 

ניתוחים בריאטריים מיועדים לסובלים מהשמנת יתר חולנית (BMI מעל 40) ולאנשים הסובלים מהשמנת-יתר (BMI 35 ומעלה) ומחלות נלוות, כמו סוכרת ולחץ דם גבוה. ניתוחים אלה לא רק מסייעים בירידה במשקל, אלא הם גם יכולים להוביל לנסיגה של מחלות נלוות ולעתים אף להיעלמותן. לפיכך, ניתוח זה יכול להתאים לאנשים עם השמנת יתר שסובלים גם מלחץ דם גבוה. ניתוח בריאטרי, בשילוב עם שינויים באורח החיים – יכולים לשפר משמעותית את איכות החיים.   

פרופ׳ דוד חזן הוא מומחה בכירורגיה בריאטרית, לפרוסקופית ורובוטית, בעל ניסיון רב בביצוע ניתוחים בריאטריים. למידע נוסף ותיאום פגישת ייעוץ – התקשרו למספר בראש העמוד. 

הפוסט יתר לחץ דם: הקשר שבין לחץ דם גבוה להשמנת-יתר  הופיע לראשונה ב-פרופ' דוד חזן.

מהו ניתוח מעקף קיבה?

מעקף קיבה הוא טיפול ניתוחי, במהלכו מוקטן נפח הקיבה, במטרה להגביל הן את נפח האכילה והן את ספיגת המזון. לניתוח זה שיעורי הצלחה גבוהים במיוחד של כ-90%. אצל מרבית המנותחים, הירידה העיקרית מתרחשת בשנה הראשונה שלאחר הניתוח, והיא לרוב עומדת על ממוצע של כ-70% השלה מהמשקל העודף.

כיצד ניתוח מעקף קיבה מתבצע?

במהלך הניתוח, הרופא המנתח מחלק את הקיבה לשני חלקים, ויוצר מעין כיס קיבה קטן בעל נפח של 20-30 סמ״ק, שמתחבר למעי הדק. נפחו של כיס הקיבה החדש קטן משמעותית מנפח הקיבה המקורי – שממוצע נפחו עומד על בין 1,000 ל-1,500 סמ״ק. כמו כן, קצב ההתרוקנות של כיס זה איטי יותר, בעקבות חיבורו למעי הדק. כך המזון למעשה עוקף את רוב הקיבה ואת החלק העליון של המעי הדק – ומתעכל רק בנקודת החיבור החדשה.

התוצאה היא כאמור הפחתת כמות המזון שנכנסת לקיבה והפחתת ספיגת המזון, בשל המעקף שגורם למזון ״לדלג״ על חלקו הראשון של המעי הדק. הניתוח מוביל גם לשינויים הורמונליים, שמשפרים את תחושת השובע ומאזנים את רמות הסוכר בדם, לכן ניתוח זה עשוי להיות יעיל גם לחולי סוכרת מסוג 2.

שמירת התוצאות לאורך זמן

כ-70-75% מאנשים שעברו ניתוח בריאטרי יצליחו לשמור על המשקל החדש לאורך זמן, אך שמירה על תוצאות הניתוח תלויה לא רק בניתוח עצמו, אלא במידה רבה גם במטופל/ת.

חשוב להדגיש כי הניתוח הוא צעד ראשון בתהליך נרחב, הכולל שינויים מהותיים באורח החיים, שעליהם לקרות עוד לפני הניתוח וכמובן גם אחריו. ליווי של דיאטנ/ית מוסמכ/ת לפני ואחרי הניתוח, כמו גם ליווי פסיכולוגי, המסייעים שניהם בשינוי הרגלים ישנים ואימוץ הרגלים בריאים, לרבות תפריט תזונתי חדש וביצוע פעילות גופנית סדירה.

פרופ׳ דוד חזן הוא מומחה לכירורגיה בריאטרית, לפרוסקופית ורובוטית, בעל ניסיון רב בניתוחים בריאטריים, לרבות מעקף קיבה. למידע נוסף על ההליך וקביעת פגישת ייעוץ התקשרו למספר בראש העמוד.

הפוסט ניתוח מעקף קיבה: כל מה שחשוב לדעת  הופיע לראשונה ב-פרופ' דוד חזן.