ניתוחי המעי הגס

B132C180-A32F-4834-B4F3-037C301D110E

מה שחשוב לדעת על ניתוחים לכריתת המעי הגס

באילו מצבים מבצע ניתוח לכריתת המעי הגס, מהם סוגי הניתוחים הקיימים ובאילו גישות ניתן לבצע את הפעולה? המידע החיוני על אודות ניתוחים לכריתת המעי הגס בכתבה שלפניכם

המעי הגס מהווה חלק ממערכת העיכול ומורכב מהכרכשת (COLON)  ומהחלחולת (RECTUM). אורכו הוא כ-1.5 מטרים.
תפקידו הוא להפריש את שאריות המזון אל מחוץ לגוף. לאחר האכילה, המזון עובר אל הקיבה ומשם למעי הדק בו מתבצע תהליך העיכול וספיגה של אבות המזון. שאריות שאינן ניתנות לעיכול מועברות אל המעי הגס עד להפרשתן אל מחוץ לגוף דרך פי הטבעת. תפקיד נוסף וחשוב של המעי הגס  הוא לספוג מים ממערכת העיכול.

ניתוחים לכריתת המעי הגס נדרשים במספר מצבים:

במקרים בהם התפתח גידול ממאיר במעי הגס.
במטופלים אשר סובלים ממחלות דלקתיות של המעי, כמו מחלת סעיפים (דיברטיקוליטיס), מחלת קרוהן , מחלה כיבית של המעי הגס (קוליטיס כיבית).

טיפול בממאירות במעי הגס

ניתוחים לטיפול בסרטן המעי הגס כוללים לרוב כריתה של החלק במעי בו התפתחו התאים הממאירים יחד עם בלוטות הלימפה האזוריות שדרכן מתנקזים תאי הגידול.
ברוב המקרים לאחר הכריתה, יבצע הרופא המנתח חיבור מחדש של מערכת העיכול. אולם, במקרים מסוימים יש צורך לבצע הטיה של מערכת העיכול (סטומה) שיכולה להיות זמנית או קבועה.

shutterstock_1307609188 (1)

ישנם מספר סוגים של ניתוחי כריתת מעי במקרים של סרטן המעי הגס

כריתת מעי גס ימני

כריתת החלק הימני של המעי הגס וחיבור של המעי הדק הסופי אל המעי הרוחבי.

כריתת מעי גס שמאלי

כריתה של החלק השמאלי של המעי הגס וחיבור המעי הגס הרוחבי לרקטום העליון.

כריתת רקטום קדמי

כריתה של החלחולת וחיבור של המעי הגס היורד אל הרקטום התחתון. בחלק לא מבוטל מהמקרים המנתח יבצע סטומה זמנית, שלרוב נסגרת כשלושה חודשים לאחר הניתוח הראשון.

כריתה תת שלמה של המעי הגס

ניתוח זה מתבצע כאשר יש יותר מגידול אחד במעי הגס, למשל גידול במעי הימני ובמעי השמאלי, או בתסמונות גנטיות מסוימות. בניתוח כורתים את המעי הימני, הרוחבי וחלק מהמעי הגס היורד או השמאלי , בנוסף מחברים את המעי הדק הסופי לחלק הרחיקני של המעי הגס היורד.

22382D58-3612-4E8E-8FD0-1226C0A7BE5D

טיפול במחלות דלקתיות

טיפול במחלת סעיפים

סעיפים הם מעין כיסים צדדיים אשר בולטים מדופן המעי הגס. סעיפים מתפתחים לרוב במעי הגס השמאלי, אך הם יכולים להופיע לכל אורך המעי. הגורם להם הוא ככל הנראה תזונה דלה בסיבים אשר גורמת לעליית הלחץ בתוך המעי וליצירת הכיסים הצדדיים.
מחלת סעיפים היא מצב נפוץ שלעיתים אף עלול להוביל לדלקת חריפה של המעיים. במרבית המטופלים תתרחש עלייה בחום הגוף ויתפתחו כאבים חזקים ורגישות בבטן השמאלית. בבדיקות מעבדה יתגלו סימני זיהום בגוף.

ברוב המוחלט של המקרים (כ-90%) טיפול על ידי צום ואנטיביוטיקה יסייעו בריפוי המחלה. אולם, לעיתים יהיה צורך בניתוח דחוף לכריתה של המעי. למרות שהאינדיקציות לכריתת המעי בשל מחלת סעיפים אינן רבות, במצבים מסוימים,  כמו לדוגמה אשפוזים חוזרים עקב המחלה או דלקות חמורות של המעי, מומלץ לבצע את הניתוח. מטרת הפעולה היא לכרות את חלק המעי בו התפתחה הדלקת ולבצע חיבור מחדש. אם הניתוח מתבצע באופן אלקטיבי, מומלץ לבצעו בגישה הלפרוסקופית או הרובוטית. במצבים נדירים יהיה צורך בסטומה.

טיפול במחלת קרוהן

מחלת קרוהן היא מחלה דלקתית כרונית שיכולה לפגוע בכ איברי מערכת העיכול, אך היא מתבטאת בעיקר במעי הדק או הגס. בקרב מרבית המטופלים, טיפול תרופתי ושינוי בהרגלי תזונה יסייעו בהשתלטות על המחלה ובמניעת החמרה. אולם, בכ- 25-30% מהחולים הטיפול השמרני לא יועיל בהשתלטות על המחלה ויידרש טיפול ניתוחי.
האינדיקציות השכיחות לניתוח כריתת מעי בחולי קרוהן הן הימצאות של מורסות בבטן, חסימות מעיים וכשלון הטיפול התרופתי.
במרבית המקרים ניתן לבצע כריתה של האזור הנגוע בגישה הלפרוסקופית או רובוטית ולאחר מכן לחבר מחדש את מערכת העיכול. אולם לעיתים יהיה צורך בסתומה זמנית.

באילו שיטות ניתן לבצע את הניתוח לכריתת המעי הגס?

הגישה הפתוחה

הגישה הפתוחה נחשבת להליך הקונבנציונלי לכריתת המעי הגס. במהלך הניתוח, מבצע הרופא המטפל חתך ארוך בקו האמצע של דופן הבטן דרכו תתבצע כריתה של האזור הנגוע במעי. למרות שמדובר בשיטה הוותיקה ביותר לכריתת מעי היא אינה חפה מחסרונות, בהם חתך גדול והיווצרות של צלקת לא אסתטית לאחר הניתוח, סיכוי של כ-15% לזיהום בפצע הניתוחי, סיכוי להתפתחות של בקע בצלקת הניתוח ואף אפשרות לחסימות מעי דק חוזרות בשל הידבקויות שנוצרו בחלל הבטן לאחר הפעולה.
אולם, בחלק קטן מהמקרים הגישה הפתוחה היא זו המומלצת, כמו למשל במצבים בהם התפתח גידול גדול במעי או במטופלים שעברו ניתוחי בטן קודמים.

הגישה הלפרוסקופית

הניתוח הלפרוסקופי מתבצע דרך מספר חתכים זעירים שאורכם אינו עולה על סנטימטר אחד. דרכם, מחדיר הרופא המנתח ציוד מתקדם לחלל הבטן המשמש לכריתת המעי המיועד, כמו גם לחיבור מחדש של מערכת העיכול.

בהשוואה לגישה הפתוחה, הגישה הלפרוסקופית מאפשרת התאוששות מהירה יותר לאחר הניתוח, כאב מופחת ואחוז נמוך יותר של סיבוכים, בהם זיהום בפצע הניתוח, התפתחות בקע בצלקת הניתוח וגם סיכוי נמוך לחסימת מעיים כתוצאה מהידבקויות

הגישה הרובוטית

ניתוחים רובוטיים הם השיטה החדשנית ביותר לביצוע כריתה של המעי הגס. גישה זו תיבחר לרוב בניתוחים מורכבים יותר, אם התפתח גידול באזור הרקטום התחתון או במטופלים אשר סובלים מהשמנת יתר קיצונית. בסיוע הרובוט מחדיר הרופא המנתח ציוד מיוחד אל חלל הבטן ובאמצעותו כורת הוא את החלק הנגוע במעי הגס ומבצע חיבור מחדש של מערכת העיכול. הרובוט מאפשר ראיית תלת ממדית, פעולה מצומצמת ותפירה מדויקת יותר. כל אלה מפחיתים את הסיכוי למעבר מניתוח זעיר פולשני לניתוח פתוח (בפחות מ-7% מהמקרים בהשוואה לכ-17% בניתוח הלפרוסקופי).

מה מהלך ההחלמה ניתוח לכריתת מעי?

אם מתבצע בגישה הלפרוסקופית או הרובוטית, לאחר ניתוח לכריתת מעי יידרש אשפוז של 3-5 ימים בממוצע. במהלכו, יחלו המטופלים לשתות ולאכול באופן הדרגתי. בנוסף, לאחר הניתוח יינתן טיפול נוגד כאב. כשבועיים לאחר ביצוע הפעולה, תתבצע פגישת ביקורת במרפאה. רוב המטופלים יחזרו בהדרגתיות לאורח חיים שגרתי.
מטופלים אשר סובלים או סבלו מגידולים במעי, ימשיכו את המעקב ואת הטיפול אצל רופא אונקולוג.

למה חשוב לשים לב בבית?

במצבים בהם מתפתחים כאבי בטן חזקים, חום של מעל ל- 38 מעלות, אודם מקומי בחתך הניתוח או הקאות, יש לפנות לרופא המנתח באופן מידי.

התקשרו עכשיו

073-7589523 | 073-7577862

או השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

Call Now Button