ניתוחי כריתת כיס המרה
אבנים בכיס המרה: מדוע הן נוצרות ומתי יהיה צורך בניתוח?
מה הסיבות להיווצרות של אבנים בדרכי המרה, אילו תסמינים יעידו על קיומן, האם בכל מצב יש לבצע ניתוח לכריתת כיס המרה ומהו מהלך ההחלמה לאחר הניתוח? התשובות בכתבה שלפניכם
כיס המרה נמצא בבטן הימנית העליונה. תפקידו הוא לרכז את המרה אשר מיוצרת בכבד. בזמן העיכול, בעיקר לאחר אכילת מזון שומני, כיס המרה מתכווץ וכתוצאה מכך מופרשת המרה דרך דרכי המרה ואל המעי הגס, כדי לסייע בספיגה של המזון.
המחלה השכיחה ביותר שעלולה להתפתח בכיס המרה היא אבנים בכיס המרה. מקורן הוא בחוסר איזון בין מיצי המרה, כולסטרול ומים המצויים בכיס. אבנים בדרכי המרה עלולות לגרום למגוון בעיות, בהן דלקת בכיס המרה, חסימה של דרכי המרה (צהבת חסימתית), דלקת בלבלב ועווית המרירה ( (biliary colic.
האם מדובר במצב שכיח?
נוכחות של אבני מרה בכיס המרה היא מצב נפוץ. שכיחותו מוערכת בכ-10-20%, והיא עולה עם הגיל. אבנים בכיס המרה נפוצות יותר בנשים מאשר בגברים, בעיקר באלו אשר נוטלות גלולות למניעת הריון או סובלות מהשמנה, כמן כן עד 15 % מהמטופלים לאחר ירידה משמעותית במשקל יפתחו אבנים בכיס המרה. חשוב לציין כי בחלק ניכר מהמטופלים לא יתפתחו תסמינים וכפועל יוצא לא יהיה צורך בניתוח. ההתוויה לביצוע הניתוח היא אך ורק כאשר המטופל סובל מאחת מהבעיות שתוארו לעיל.
אילו תסמינים יעידו על אבנים בכיס המרה?
עווית המרירה biliary colic
מצב זה נגרם בשל חסימה של מוצא הכיס על ידי אחת האבנים. במקרים אלה כיווץ כיס המרה כנגד ההתנגדות מוביל לכאבים בבטן הימנית העליונה שמופיעים לרוב לאחר אכילה ויכולים להיות מלווים גם בבחילות ובהקאות.
הכאבים יכולים להקרין לגב או לשכמה הימנית ולרוב הם ימשכו מספר דקות ויחלפו על ידי צום או מתן תרופות נוגדות כאב.
דלקת חריפה של כיס המרה
דלקת חריפה של כיס המרה נגרמת בשל אבן אשר חוסמת את מוצא כיס המרה. כתוצאה מכך, הכיס לא מצליח להתנקז וחיידקים מתרבים בו. הדלקת תוביל לרוב
לכאבים בבטן הימנית העליונה, לחום גבוה, בחילות, הקאות ורגישות ניכרת במישוש בבטן הימנית העליונה.
דלקת בלבלב
מצב זה מתפתח כתוצאה מאבנים קטנטנות שנודדות מכיס המרה לכיוון צינור המרה וגורמות לחסימה זמנית של צינור הלבלב הראשי. כתוצאה מכך מתפתחת דלקת בלבלב. הסימפטומים שיכולים להעיד על דלקת בלבלב הם כאבים בבטן המרכזית שמקרינים לגב (בצורת חגורה), חום גבוה, בחילות והקאות. בבדיקות מעבדה תזוהה עליה באנזימי לבלב בדם.
צהבת חסימתית
מתפתחת בשל נדידה של אבן או אבנים מכיס המרה לדרכי המרה. אבנים אלה גורמות לחסימה של מעבר המרה לכיוון המעי הדק. הסימפטומים הם כאבים בבטן הימנית העליונה והתפתחות של צהבת בעור ובלחמיות העיניים. בבדיקות מעבדה תזוהה עליה באנזימי כבד.
איך ניתן לאבחן אבנים בכיס המרה?
לרוב, לשם אבחון של אבנים בכיס המרה תתבצע בדיקת אולטרסאונד. בעזרתה ניתן לבחון גם אם קיימת עדות לדלקת בכיס המרה או למעבר של אבנים אל דרכי המרה.
במקרים מסוימים, הכירורג ייעזר גם בבדיקת ) MRCPבדיקה לאבחון מחלות של דרכי המרה והלבלב), כדי לבחון אם ישנן אבנים בדרכי המרה או הרחבה שלהן. מעבר לכך, יתבצעו בדיקות מעבדה בהתאם לצורך לבחינת קיום של סימני דלקת או זיהום בגוף, כמו גם כדי לשלול הפרעה בתפקודי הכבד או הלבלב.
האם תמיד יש צורך בניתוח?
אם האבנים התגלו במהלך בדיקת סקר ולא התפתחו סימפטומים, לא יהיה צורך בניתוח. אולם, במצבים הבאים הפעולה הכירורגית נדרשת:
טיפול בעווית המרירה
חולה שאובחן כסובל מהמחלה לרוב יונחה לצום במשך מספר שעות ויקבל טיפול בעירוי נוזלים ותרופות נוגדות כאב. בנוסף, הוא יזומן באופן אלקטיבי לניתוח לכריתת כיס המרה.
טיפול בדלקת כיס המרה
בשלב הראשון, הטיפול יתבסס על צום, מתן נוזלים ואנטיביוטיקה. כתלות במצבו הכללי של המטופל, הרופא יחליט אם לבצע ניתוח לכריתת כיס המרה באופן מידי, או מספר שבועות לאחר הטיפול הראשוני. במצבים קיצוניים, כאשר המטופל חולה מדי או לא יכול לעבור הרדמה מסיבות בריאותיות, מבצעים יבוצע ניקוז מלעורי של כיס המרה.
טיפול בצהבת חסימתית
אם האבנים חוסמות את דרכי המרה, יידרש טיפול דו שלבי:
אנדוסקופיה של דרכי המרה (ERCP )
פרוצדורה אשר מתבצעת על ידי רופא מומחה בגסטרואנטרולוגיה ונועדה לשם הוצאת האבנים מדרכי המרה.
כריתת כיס המרה
תבוצע מספר ימים לאחר הפרוצדורה הראשונית.
כיצד מתבצע הניתוח לכריתת כיס המרה?
כיום, מקובל לבצע את כריתת כיס המרה בגישה לפרוסקופית, דרך מספר חתכים קטנים. במהלך הפעולה, מחדיר הרופא המנתח ציוד אופטי וכירורגי אל חלל הבטן וכורת את כיס המרה. סיכויי הצלחת הפעולה בגישה זו גבוהים מאוד, ועומדים על כ- 95%.
למרות שמדובר בפעולה יעילה ובטוחה, היא אינה חפה מסיבוכים בהם, פגיעה בדרכי המרה (אשר מתרחשת ב-0.5% מהמטופלים), זיהום בפצע הניתוחי, דימום או זיהום תוך בטני.
מתי אחזור לעצמי?
לאחר הניתוח, מרבית המטופלים יישארו להשגחה בבית החולים למשך הלילה. חזרה לשגרה תתאפשר לרוב כשבוע עד לעשרה ימים לאחר ביצוע הפעולה.
במקרים בהם הופיע חום של מעל ל-38 מעלות, אודם בצלקת הניתוחית, צהבת או שהתפתחו כאבים חזקים בבטן העליונה, יש לפנות מיידית לרופא המטפל.
