בקעים
בקע (הרניה) הוא מצב רפואי שכיח, המתבטא בבליטה של רקמה או איבר פנימי דרך חולשה או פתח בדופן הבטן או באזורים אחרים בגוף. מדובר בבעיה המשפיעה על איכות החיים של מיליוני אנשים בכל העולם, כאשר קיימים סוגים שונים של בקעים, כגון בקע מפשעתי, בקע טבורי, בקע בצלקת ניתוחית ועוד. זיהוי מוקדם ואבחון מדויק של סוג הבקע הם קריטיים להתאמת הטיפול המיטבי עבור המטופל.
כיום, הודות להתפתחויות הטכנולוגיות בתחום הכירורגיה, קיימות שיטות ניתוחיות מתקדמות כמו ניתוח לפרוסקופי וניתוח רובוטי, המאפשרות טיפול יעיל יותר, החלמה מהירה יותר ותוצאות משופרות בהשוואה לשיטות המסורתיות. פרופ׳ דוד חזן הוא מומחה לכירורגיה לפרוסקופית ורובוטית, ובמרבית המקרים מבצע תיקון בקעים באמצעות שיטות אלו.
בקע מפשעתי
בקע מפשעתי נוצר בעקבות היחלשות השרירים או מעטפת השרירים באזור המפשעות. כתוצאה מכך, תכולת חלל הבטן עשויה לבלוט דרך דופן הבטן וליצור נפיחות מקומית. הבקע שכיח יותר בקרב גברים ויכול להתפתח מסיבות מולדות או נרכשות.
גורמים לבקע מפשעתי:
– שיעול כרוני (כגון אצל מעשנים או חולי COPD).
– מאמצים פיזיים ממושכים (הרמת משקלים כבדים).
– מצבים של לחץ תוך-בטני מוגבר, כמו היריון, עצירות כרונית, או ערמונית מוגדלת.
– גיל מבוגר, שמוביל לירידה טבעית בחוזק השרירים.
תסמינים המעידים על בקע מפשעתי:
בקע מפשעתי עשוי להתגלות בבדיקה שגרתית ללא תסמינים כלל. עם זאת, בקרב מטופלים מסוימים יופיעו תסמינים כמו:
– תחושת בליטה או נפיחות באזור המפשעה, בעיקר בזמן עמידה או מאמץ.
– כאבים ואי-נוחות, שמחמירים בעת שיעול, כיפוף, או הרמת משקל.
– במצבים חמורים יותר, עלולה להתרחש כליאה של הבקע — מצב חירום שבו אספקת הדם לאיבר הכלוא נפגעת, עם סכנה לנמק. מצב זה מתבטא בכאבים עזים, אדמומיות מקומית, בחילות והקאות, ודורש ניתוח דחוף.
אבחון בקע מפשעתי:
האבחנה מתבצעת בדרך כלל בבדיקה גופנית על ידי כירורג. במקרים שבהם הבקע אינו ברור או שיש צורך בהערכת מורכבותו, נעשה שימוש בבדיקות דימות:
– אולטרסאונד – לבדיקת הבקע והערכת מעורבות איברים פנימיים.
-CT או MRI – במקרים נדירים, לצורך בירור מעמיק יותר.
מתי יש צורך בניתוח?
ניתוח לתיקון בקע מפשעתי מומלץ כאשר הבקע גורם לתסמינים כמו כאבים משמעותיים או פוגע באיכות החיים. בנוסף, מומלץ לבצע ניתוח במקרים שבהם יש סיכון לכליאה של הבקע.
הניתוח אינו דחוף במקרים שבהם הבקע אינו גורם לתסמינים.
בקע טבורי
בקע טבורי הוא מצב שכיח שבו נוצר פגם בדופן הבטן באזור הטבור. הפגם מאפשר לאיברים פנימיים, כמו שומן תוך-בטני או מעיים, לבלוט דרך הטבור וליצור בליטה מקומית. בקע טבורי שכיח בקרב נשים הרות או אנשים עם לחץ תוך-בטני מוגבר כתוצאה מהשמנה, מחלת כבד או הצטברות נוזלים בבטן.
גורמים לבקע טבורי:
בקע טבורי נגרם כתוצאה מהיחלשות של השרירים סביב הטבור, לעיתים בשל מצבים כמו:
– היריון – במיוחד הריונות מרובים או לידות קרובות.
– משקל עודף – המשפיע על לחץ בתוך חלל הבטן.
– מחלות כבד – כמו שחמת הגורמת להצטברות נוזלים בבטן.
– ניתוחי בטן קודמים – המשאירים אזור חלש בדופן הבטן.
תסמינים של בקע טבורי:
במרבית המקרים, בקע טבורי אינו גורם לכאב משמעותי או לתסמינים חריגים. עם זאת, ייתכנו:
– בליטה רכה באזור הטבור שמחמירה בעת שיעול, כיפוף או מאמץ.
– תחושת אי-נוחות מקומית.
– במצבים חמורים, עלולה להתרחש כליאה של הבקע, מצב מסכן חיים המתבטא בכאב עז, בחילות, הקאות ואודם מקומי, ודורש ניתוח דחוף.
אבחון בקע טבורי:
אבחון בקע טבורי נעשה לרוב בבדיקה גופנית פשוטה, שבה הרופא מאתר בליטה או נפיחות באזור הטבור. אם הבקע אינו ברור או שקיים חשד לסיבוכים כמו כליאה של איברים בטניים, ייתכן שיומלץ על בדיקות דימות נוספות. אולטרסאונד בטן היא בדיקה נפוצה לאישור האבחנה, ובמקרים מורכבים יותר ניתן לבצע גם CT בטן או MRI.
מתי יש צורך בניתוח לתיקון בקע טבורי?
ניתוח לתיקון בקע טבורי נדרש כאשר הבקע גורם לתסמינים מטרידים או כאשר הוא מתפתח לסיבוכים מסכני חיים. במקרים רבים הבקע קטן ואינו מצריך טיפול ניתוחי. עם זאת, אם הבקע מלווה בכאבים מתמשכים, תחושת אי-נוחות, או בליטה שהולכת וגדלה, יש לשקול התערבות כירורגית. במצבים חמורים יותר, כמו כליאה של איבר בטני בפתח הבקע (לדוגמה, חלק מהמעי), עלול להיווצר סיכון לנמק או לחסימת מעיים, וזהו מצב חירום רפואי המחייב ניתוח מידי.
בקע צלקתי
בקע צלקתי מתרחש בעקבות איחוי לא תקין של חתך ניתוחי בבטן. מצב זה מוביל לבליטה של איברים כמו מעיים או שומן תוך-בטני דרך אזור הצלקת, ולעיתים גורם לכאבים ולסיכון לסיבוכים.
גורמים לבקע צלקתי:
– ניתוחי בטן קודמים – במיוחד ניתוחים גדולים עם פתיחה רחבה של דופן הבטן.
– זיהום במקום הניתוח – המשפיע על תהליך האיחוי.
– השמנה או לחץ תוך-בטני מוגבר – שמעמיסים על אזור הצלקת.
תסמינים של בקע צלקתי:
– נפיחות מקומית בצלקת הניתוחית.
– כאב מתמשך או תחושת לחץ באזור.
– במקרים חמורים: כליאה של הבקע, הדורשת התערבות כירורגית מיידית.
אבחון בקע צלקתי:
אבחון בקע צלקתי מתבצע באמצעות בדיקה גופנית פשוטה, שבה הרופא בוחן את אזור הצלקת הניתוחית לאיתור בליטה או נפיחות בלתי רגילה. במקרים שבהם האבחנה אינה ברורה או כאשר יש חשד לסיבוכים, הרופא עשוי להמליץ על בדיקות דימות, כגון אולטרסאונד, צילום רנטגן עם בליעת בריום, או CT בטן.
מתי נדרש ניתוח לטיפול בבקע צלקתי?
ניתוח לתיקון בקע צלקתי נדרש כאשר הבקע גורם לכאבים משמעותיים, פוגע באיכות החיים, או מלווה בסיבוכים. אם מופיעים סיבוכים חמורים, כגון כליאת איבר בטני או חסימת מעיים, מדובר במצב חירום רפואי הדורש התערבות ניתוחית דחופה. הניתוח מתבצע בגישה פתוחה, לפרוסקופית או רובוטית, בהתאם למורכבות המקרה, ומטרתו לחזק את דופן הבטן ולהחזיר את האיברים למקומם בעזרת רשת כירורגית לתמיכה.
בקע סרעפתי
בקע סרעפתי נגרם כאשר חלק מהקיבה עובר דרך פגם בסרעפת אל חלל בית החזה. מצב זה עלול לגרום לצרבת חמורה, קשיי עיכול ותסמינים נוספים.
גורמים לבקע סרעפתי:
– חולשת שרירי הסרעפת, בעיקר בגיל מבוגר.
– לחץ תוך-בטני מוגבר כתוצאה מהשמנה, שיעול כרוני או עצירות.
– פגמים מולדים בסרעפת.
תסמינים של בקע סרעפתי:
– צרבת חוזרת.
– כאבים בחזה.
– קשיי עיכול או הקאות.
– תחושת שובע מוקדמת.
אבחון בקע סרעפתי:
אבחון בקע סרעפתי מתבצע לרוב על ידי שילוב של בדיקה גופנית ובדיקות דימות. הרופא עשוי להמליץ על בדיקות נוספות אם המטופל מתלונן על צרבת כרונית או תסמינים דומים. בדיקת גסטרוסקופיה היא אחת הבדיקות הנפוצות לזיהוי בקע סרעפתי. בדיקות נוספות עשויות לכלול צילום רנטגן עם בליעת בריום לבדיקת מיקום הקיבה, ומדידת חומציות הוושט (pH מטריה) להערכת רמות הרפלוקס החומצי.
מתי יידרש ניתוח?
ניתוח לתיקון בקע סרעפתי מומלץ כאשר הטיפול התרופתי והדיאטטי אינם מצליחים לשלוט בתסמינים, או כאשר קיימים סיבוכים. מצבים המחייבים ניתוח כוללים בקע סרעפתי גדול שגורם לכאבים חזקים, הקאות בלתי פוסקות, דלקות בוושט, או במקרים של חנק וסיכון לפגיעה חמורה באיברים כלואים. הניתוח, שמתבצע לרוב בגישה לפרוסקופית או רובוטית, מאפשר לתקן את הפגם בסרעפת ולהחזיר את הקיבה למקומה הטבעי.
בקע אפיגסטרי
בקע אפיגסטרי, הידוע גם כבקע ברום הבטן, הוא מצב רפואי שבו נוצר פגם או חולשה בדופן הבטן באזור שבין הטבור לעצם החזה. דרך הפגם עשויים לבלוט שומן תוך-בטני ולעיתים גם חלק מהמעיים, דבר העלול לגרום לכאבים, אי-נוחות וסיכון לסיבוכים.
גורמים לבקע אפיגסטרי:
הבקע נוצר בשל היחלשות שכבת השרירים במרכז דופן הבטן. מצב זה עשוי להתרחש כתוצאה מ:
– מצבים מולדים – חולשה טבעית במרכז דופן הבטן.
– לחץ תוך-בטני מוגבר – הנגרם עקב הרמת משאות כבדים, שיעול כרוני, עצירות ממושכת או מאמץ פיזי משמעותי.
– עודף משקל והשמנה – היוצרים עומס מתמיד על שרירי הבטן.
– ניתוחים קודמים או חבלות באזור הבטן – המשאירים דופן חלשה.
תסמינים של בקע אפיגסטרי:
בקע אפיגסטרי עשוי להתבטא במגוון תסמינים, אם כי בחלק מהמקרים המטופלים כלל לא יחושו בתסמינים. עם זאת, הסימנים השכיחים כוללים:
– בליטה או נפיחות ברום הבטן – במיוחד בעת מאמץ גופני, שיעול או עמידה ממושכת.
– כאב או תחושת לחץ – המופיעים באזור הבקע, בעיקר לאחר אכילה או פעילות פיזית.
– תחושת אי-נוחות כללית – המתבטאת במתח מתמיד בדופן הבטן.
– במקרים חמורים: כליאה של הבקע, מצב שבו האיברים הבולטים נדחסים ונפגעת אספקת הדם אליהם. מצב זה עלול לגרום לכאב עז, בחילות והקאות, ודורש ניתוח דחוף.
אבחון בקע אפיגסטרי:
האבחון נעשה בדרך כלל באמצעות בדיקה פיזיקלית על ידי כירורג. במקרה שהבקע אינו ברור או שמדובר במצב מורכב, ניתן להשתמש בבדיקות דימות מתקדמות: אולטרסאונד, CT או MRI (במקרים נדירים).
מתי יש צורך בניתוח לתיקון בקע אפיגסטרי?
ניתוח לתיקון בקע אפיגסטרי מומלץ כאשר הבקע גורם לכאבים משמעותיים או לפגיעה באיכות החיים, קיים סיכון גבוה לכליאה של הבקע או כאשר מדובר בבקע גדול או מתקדם.
שיטות ניתוחיות לתיקון בקעים
- הגישה הפתוחה:
גישה מסורתית זו מתבצעת באמצעות חתך באזור המפשעה. דרך החתך מוחזרו תוכן הבקע למקומו, והפגם בדופן הבטן מתוקן בעזרת רשת כירורגית.
יתרונות:
– מתאימה למטופלים מבוגרים או בעלי מחלות רקע המונעות הרדמה כללית.
– אפשרות לביצוע בהרדמה מקומית.
חסרונות:
– זמן החלמה ממושך (כ-6 שבועות).
– כאבים ניכרים בשבועות הראשונים.
– פגם אסתטי עקב הצלקת הגדולה.
- הגישה הלפרוסקופית
הגישה הלפרוסקופית מבוצעת באמצעות שלושה חתכים זעירים בלבד (כ-1 ס"מ כל אחד). מצלמה וכלים כירורגיים ייעודיים מוחדרים דרך החתכים, ותיקון הבקע מתבצע באמצעות הנחת רשת כירורגית.
יתרונות:
– התאוששות מהירה יותר (חזרה לשגרה תוך כשבוע).
– פחות כאבים בהשוואה לגישה הפתוחה.
– אפשרות לטיפול בבקעים דו-צדדיים באותו ניתוח.
חסרונות:
– פחות מתאימה למטופלים עם רקע רפואי מורכב.
– דורשת מיומנות גבוהה של המנתח.
- הגישה הרובוטית
שיטה מתקדמת זו דומה במהותה לגישה הלפרוסקופית, אך מבוצעת באמצעות רובוט המאפשר דיוק מרבי. המנתח שולט בזרועות הרובוט דרך מערכת ממוחשבת, שמספקת תצוגה תלת-ממדית של אזור הניתוח.
יתרונות:
– מתאימה לתיקון בקעים מורכבים, גדולים או חוזרים.
– עבודה מדויקת ועדינה יותר, עם סיכון נמוך לסיבוכים.
– התאוששות מהירה, כאבים מופחתים וצלקות זעירות.
חסרונות:
– זמינות נמוכה יותר עקב הציוד המתקדם.
– עלות גבוהה יחסית.
כיצד נבחרת השיטה הניתוחית לתיקון הבקע?
ההחלטה על סוג הניתוח תלויה בכמה גורמים:
- מצב המטופל – גילו, מחלות הרקע שלו, סוג, גודל ומידת מורכבות הבקע.
- ניסיונו של המנתח – שליטה במיומנויות לפרוסקופיות ורובוטיות.
- העדפת המטופל – לאחר קבלת ייעוץ מקצועי.
ברוב המקרים, הגישות הלפרוסקופית והרובוטית מומלצות בשל יתרונותיהן המובהקים.
החלמה לאחר הניתוח
– הגישה הפתוחה: החלמה ארוכה יחסית, הכוללת מנוחה של כ-4-6 שבועות והימנעות ממאמץ פיזי.
– הגישה הלפרוסקופית או רובוטית: חזרה לשגרה תוך כשבוע עם פחות כאבים ואי-נוחות.
