כיס המרה הוא חלק ממערכת העיכול שלנו, ותפקידו לרכז את נוזל המרה המיוצר בכבד. בזמן תהליך העיכול (בעיקר לאחר צריכת מזון שומני), כיס המרה מתכווץ ומפריש מרה אל המעי הגס, שם היא מסייעת בספיגת המזון. המחלה הנפוצה ביותר בכיס המרה היא אבנים המתפתחות בתוך כיס המרה ועלולות לגרום לבעיות רפואיות שונות, ולצורך בכריתה של כיס המרה. מה חשוב לדעת על ההליך? מתי יהיה צורך בו? והאם אפשר לחיות ללא כיס המרה? על הכל נענה במאמר זה.
מתי יהיה צורך בניתוח כריתת כיס מרה?
אבנים בכיס המרה לרוב לא יגרמו לתסמינים כלשהם, ולכן לא יצריכו טיפול ניתוחי. אבל אצל חלק מן המטופלים, האבנים בכיס המרה יובילו לבעיה רפואית שאכן תצריך מאיתנו לפנות לפתרון ניתוחי.
אלו הבעיות שיובילו לצורך בכריתת כיס המרה:
- דלקת בכיס המרה – הנגרמת בעקבות אבן החוסמת את מוצא כיס המרה. הכיס לא מצליח להתנקז ומצטברים בו חיידקים המובילים לדלקת.
- צהבת חסימתית (חסימה של דרכי המרה) – מצב זה מתפתח בשל נדידה של אבן או מספר אבנים מכיס המרה לתוך דרכי המרה, הגורמת לחסימה של מעבר המרה למעי הדק.
- דלקת בלבלב – כתוצאה מאבנים זעירות שנודדות מכיס המרה לצינור המרה, וגורמות לחסימה זמנית של צינור הלבלב הראשי.
- עווית המרירה – חסימה של מוצא כיס המרה על ידי אבן.
כיצד מתבצע ההליך?
השיטה המקובלת היום לכריתת כיס המרה היא בגישה זעיר-פולשנית (לפרוסקופית). במהלך הניתוח נעשים מספר חתכים זעירים, דרכם מחדיר הרופא המנתח ציוד אופטי, המאפשר להתבונן בתוך חלל הבטן וציוד כירורגי, באמצעותו הוא כורת את כיס המרה. סיכויי ההצלחה של ניתוח זה עומדים על כ-95%. חזרה לשגרת פעילות לרוב מתאפשרת כשבוע עד עשרה ימים מהניתוח.
האם אפשר לחיות בלי כיס המרה?
בהחלט ניתן לחיות ללא כיס המרה, משום שנוזל המרה מופרש ישירות מהכבד למעיים – ובכך תהליך העיכול למעשה לא נפגע כלל לאחר כריתתו.
פרופ׳ דוד חזן הוא מומחה בכירורגיה לפרוסקופית, רובוטית ובריאטרית, ובעל ניסיון רב בביצוע ניתוחי כריתת כיס מרה. למידע נוסף על ההליך ותיאום פגישת ייעוץ אצל פרופ׳ חזן – התקשרו למספר הטלפון בתחתית העמוד.