בקע סרעפתי הוא מצב רפואי לא נדיר, שהופך שכיח יותר ככל שהגיל עולה. למרות שמרבית המקרים אינם מסכני חיים ואינם מצריכים כל טיפול, חשוב להכיר את הסיבוכים האפשריים – ובעיקר את האפשרות של בקע סרעפתי גדול, אשר במצבים מסוימים מחייב ביצוע ניתוח בקע סרעפתי.
רוב המקרים אינם מדווחים, והאנשים הסובלים ממנו אינם יודעים זאת, כיוון שבחלק גדול מן המקרים, אין לבעיה כלל תסמינים. יחד עם זאת, קיימים מספר סיבוכים חריגים המחייבים התערבות כירורגית, כפי שניתן לראות במקרה של בעיית תסביב – סיבוך חסימתי של פתח המוצא הקיבתי.
הדבר מתרחש באירועים מסוג החזר ושטי-קיבתי – אחד הסיבוכים האופייניים לבקע סרעפתי מסוג 1 – סוג הבקע השכיח ביותר מבין הסוגים הקיימים. חסימת קיבה מחייבת כמובן ניתוח חירום. עדיין, למרות שסוג זה הינו השכיח ביותר מבין סוגי הבקע הסרעפתי, אין פירוש הדבר שחסימת מוצא הקיבה היא שגרתית, וחשוב להרגיע ולהזכיר זאת.
במאמר הבא נבין מהו בקע סרעפתי, כיצד הוא מתפתח, אילו תסמינים עלולים להופיע, כיצד מאבחנים אותו, מתי נדרש טיפול כירורגי ומהם היתרונות של ניתוח בגישה זעיר-פולשנית.
אז מהו בקע סרעפתי?
הסרעפת היא שריר דק ושטוח המפריד בין חלל החזה לחלל הבטן, ותפקידה בין היתר הוא לאפשר מעבר תקין של הוושט (צינור המזון) אל הקיבה, תוך שמירה על מבנה תקין של מערכות הגוף.
במצב של בקע סרעפתי, מתרחש מצב בו חלק מהקיבה, ולעיתים גם איברים נוספים, חודרים דרך פתח הסרעפת כלפי מעלה – אל תוך חלל החזה. זהו ״בקע| במובן זה שמבנה אנטומי מסוים יוצא מגבולותיו הטבעיים.
ישנם כמה סוגים של בקע סרעפתי, אך הנפוצים ביותר הם:
- בקע מסוג 1 (סליידינג) – הקיבה והחלק התחתון של הוושט ״גולשים״ מעלה לסירוגין, בעיקר במצבים של לחץ בטני.
- בקע מסוג 2 (פארא-אזופגיאלי) – חלק מהקיבה נודד לחלל החזה, אך הוושט נשאר במקומו.
- בקע סרעפתי גדול – כאשר חלק משמעותי מהקיבה, ולעיתים גם איברים אחרים כמו הטחול או המעי, עולים לחלל החזה.
האם בקע סרעפתי מסוכן?
במרבית המקרים – לא. למעשה, רוב הסובלים מבקע סרעפתי כלל אינם מודעים לכך, שכן אין להם תסמינים מורגשים. לא מעט מהמקרים מתגלים באופן מקרי, למשל במהלך בדיקת גסטרוסקופיה או צילום חזה מסיבה אחרת.
עם זאת, במצבים מסוימים, ובעיקר כאשר מדובר על בקע סרעפתי גדול, עלולות להופיע תופעות בלתי נעימות ולעיתים אף מסוכנות, המצריכות טיפול רפואי ולעיתים ניתוח.
מהם הסימפטומים האפשריים?
הבקע הסרעפתי עלול להתפתח כתוצאה מאירוע אקוטי של חבלה מסוג חבטה או נפילה על אזור הסרעפת, או לחץ אזורי על הסרעפת כתוצאה משיעול חזק וממושך, אימוץ הסרעפת בתרגילי כוח, או באימוני הרמת משקולות וכד'.
יחד עם זאת, היא נפוצה יותר בקרב הסובלים מעודף משקל ומגיל מתקדם, ובמיוחד כאשר בחתך אוכלוסייה זו מדובר על מי שכבר עבר ניתוח ושטי או קיבתי.
בקע סרעפתי עלול לגרום למגוון תסמינים, בעיקר כשהוא משמעותי בגודלו או כאשר נוצר סיבוך. בין התסמינים הנפוצים:
- ריפלוקס (החזר קיבתי-ושטי) – תחושת חומציות, צרבת, ולעיתים גם חומצה שעולה לפה.
- כאב או לחץ בחזה העליון – שלעיתים נוטים להתבלבל עם תעוקת לב.
- קושי בבליעה או תחושת גוש בגרון.
- תחושת נפיחות בבטן לאחר אכילה.
- בחילות או הקאות, לעיתים עם שרידי דם במקרים חמורים.
- קוצר נשימה – כאשר הבקע גדול במיוחד ולוחץ על הריאות.
במקרה של תסביב – מצב שבו הקיבה מסתובבת סביב עצמה, נוצר סיבוך חסימתי חמור, הדורש ניתוח בקע סרעפתי דחוף.
מהם גורמי הסיכון להתפתחות בקע סרעפתי?
הגורמים להתפתחות בקע סרעפתי משתנים, אך כמה מהשכיחים כוללים:
- גיל מתקדם – חולשת שרירי הסרעפת שכיחה יותר בגיל מבוגר.
- עודף משקל והשמנה בטנית – מעלים לחץ תוך בטני מתמשך.
- שיעול כרוני או עצירות – היוצרים מאמץ חוזר על שרירי הבטן והסרעפת.
- הריון – בעקבות הלחץ העולה מהרחם אל אזור הסרעפת.
- נזק ניתוחי קודם או טראומה – חבלה או ניתוחים באזור עלולים לשנות את מבנה הסרעפת.
איך מאבחנים בקע סרעפתי?
אבחון הבקע נעשה על ידי רופא גסטרואנטרולוג או כירורג, באמצעות:
- גסטרוסקופיה – בדיקה שבה מוחדרת מצלמה דקה דרך הפה לצורך התרשמות מהקיבה והוושט.
- צילום בליעת בריום – מאפשר הדמיה של מעבר המזון.
- CT של החזה והבטן – מסייע בזיהוי בקעים גדולים או מורכבים.
במקרים מסוימים, מתבצעות גם בדיקות תפקודיות של הוושט (כגון מנומטריה), בעיקר לפני החלטה על ניתוח בקע סרעפתי.
מתי נדרש ניתוח בקע סרעפתי?
רוב המקרים של בקע סרעפתי לא דורשים ניתוח, וניתן לנהל אותם באמצעות טיפול תרופתי לשיכוך צרבת, שינוי הרגלים תזונתיים והפחתת משקל.
עם זאת, ישנם מקרים שבהם ההמלצה היא חד-משמעית לפנות לניתוח:
- כאשר מדובר על בקע סרעפתי גדול עם תסמינים קשים.
- במצבים של תסביב קיבה או חסימת מוצא הקיבה.
- כאשר הטיפול התרופתי נכשל או כשהתסמינים מפריעים לאיכות החיים.
- אצל מטופלים בסיכון מוגבר לסיבוכים – למשל, חולים כרוניים או מבוגרים עם קוצר נשימה.
כיצד מתבצע ניתוח בקע סרעפתי?
בימינו, ניתוח בקע סרעפתי מתבצע לרוב בגישה זעיר-פולשנית: לפרוסקופית או רובוטית. מדובר בהליך בטוח ומדויק, שנעשה בהרדמה כללית ונמשך כשעה עד שעתיים.
במהלך הניתוח:
- מוחזר תוכן הקיבה למקומו התקין – אל חלל הבטן.
- פתח הבקע בסרעפת נסגר באמצעות תפרים.
- במקרים של בקע סרעפתי גדול במיוחד, מתבצע חיזוק של הסרעפת באמצעות רשת ביולוגית או סינתטית.
- לעיתים נבנה גם מנגנון אנטי-ריפלוקסי (כמו פונדופליקציה), שמונע עליית חומצה מהקיבה לוושט.
הגישה הלפרוסקופית מבוצעת דרך 3–5 חתכים קטנים בדופן הבטן, מהם מוחדרים מצלמה וכלים ניתוחיים זעירים.
מהם היתרונות של ניתוח לפרוסקופי או רובוטי לבקע סרעפתי?
- פחות כאב לאחר הניתוח.
- החלמה מהירה – רוב המטופלים משתחררים תוך יום-יומיים.
- סיכון מופחת לזיהומים או לדימום.
- צלקות קטנות ואסתטיות.
- חזרה מהירה לתפקוד מלא ולעבודה.
בניתוחים מורכבים או חוזרים, לעיתים נבחרת הגישה הרובוטית, המאפשרת דיוק כירורגי גבוה במיוחד – במיוחד באזורים עמוקים ומורכבים ליד הלב והריאות.
מה צפוי לאחר הניתוח?
לאחר ניתוח בקע סרעפתי, הצפי הוא להקלה משמעותית בתסמינים תוך זמן קצר. בימים הראשונים תינתן הנחיה לצרוך נוזלים ומזון רך בלבד. לרוב, תוך כשבועיים–שלושה חוזרים בהדרגה לתפריט רגיל, עם המלצה להימנע ממזון שומני, חריף או חמוץ לתקופה מסוימת. ברוב המקרים ניתן לחזור לפעילות שגרתית תוך כשבועיים. פעילות גופנית מאומצת תידחה לחודש-חודשיים בהתאם להנחיית הרופא המנתח.
סיבוכים אפשריים
כמו בכל ניתוח, גם ניתוח בקע סרעפתי טומן בחובו סיכונים – אם כי הם נדירים בגישה הזעיר-פולשנית:
- דימום קל באזור הניתוח.
- פגיעה בוושט או באיברים סמוכים (נדיר מאוד).
- חזרת הבקע – בעיקר אם לא שונו הרגלים תורמים (עישון, עודף משקל).
- קושי זמני בבליעה או רגישות למזון מסוים.
בשל כך חשוב להיות במעקב רפואי לאחר הניתוח, ולפנות לרופא בכל מקרה של כאב לא שגרתי, חום או קשיי נשימה.
לסיכום
בקע סרעפתי הוא תופעה שכיחה ברפואה, שבמרבית המקרים אינה מסכנת חיים. עם זאת, כאשר מדובר על בקע סרעפתי גדול, או כשמופיעים תסמינים משמעותיים – מומלץ לשקול פנייה לכירורג מנוסה לצורך אבחון ובחינת אפשרות לניתוח.
ניתוח בקע סרעפתי בגישה לפרוסקופית או רובוטית הוא הליך בטוח, מדויק ומתקדם, המאפשר שיפור מהותי באיכות החיים עם זמן החלמה קצר ומינימום כאב. ככל שמקבלים החלטה מוקדמת יותר – כך נמנעים סיבוכים מיותרים ומחזירים את הגוף לתפקוד תקין.
פרופ' דוד חזן הוא מומחה לכירורגיה לפרוסקופית, רובוטית ובריאטרית, בעל ניסיון רב בביצוע ניתוחים לטיפול בבקע סרעפתי, כולל מקרים של בקע סרעפתי גדול וסיבוכים מורכבים. לייעוץ אישי והערכת התאמה לניתוח – התקשרו למספר הטלפון בראש העמוד.
